SOD TORAH
ב' שבט התשעח (17:30), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה
חיפוש ראשי תיבות
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
סידור טבלה
תצוגה של טקסט- עד
הצג רק ראשי תיבות פסוקים: הצג \ הסתר
אורך הטקסט + -
בוכים כל העם

 כתב המהרח"ו (שעה"כ ב', דף ד) וז"ס הכתוב ברוך כבוד ה' ממקומו, ראשי תיבות בכי"ם. לרמוז למים התחתונים שבוכים. ואלו הר"ת היחידים בתנ"ך של בכי"ם.

וחיפשנו בצורה דומה ר"ת "בוכים" (נחמיה י, ט(: "וּשְׁאָר הָעָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִים הַמְשֹׁרְרִים הַנְּתִינִים וְכָל הַנִּבְדָּל מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת אֶל תּוֹרַת הָאֱלֹהִים נְשֵׁיהֶם בְּנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם כֹּל יוֹדֵעַ מֵבִין".

ומובא קודם (שם ח, ט):וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה", רואים שנחמיה ועזרא אספו את העם וקראו להם בתורה וכל העם בוכים ומכיוון שהיה זה ראש השנה אמרו להם עזרא ונחמיה לחשות ולא להתאבל כעת, ולאחר מכן עשו את חג הסוכות כהלכתו מט"ו עד כ"ב וכ"ג היה אסרו חג שאין להתאבל וביום כ"ד לחודש תשרי הם חזרו לבכות ולהתאבל כמובא (שם ט, א) "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם". וחזרו לבכות אותו בכי שהתחילו בראש השנה ועצרו כל כך שלא קיימו את התורה כהלכה והלכו עם בנות נכר הארץ ועיי"ש.

והפסוק של הר"ת (י, ט) המובא לעיל הוא המסיים את הברית שכרתו מחדש בבכי עם הקב"ה וקיבלו עליהם את התורה באהבה ועל רמוז שם ר"ת "בוכים".

(לג)ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: (לד) ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם: (לה) והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים: (לו) הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה: (לז) ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו:

נחמיה פרק-י

(א) ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו: (ב) ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה: (ג) שריה עזריה ירמיה: (ד) פשחור אמריה מלכיה: (ה) חטוש שבניה מלוך: (ו) חרם מרמות עבדיה: (ז) דניאל גנתון ברוך: (ח) משלם אביה מימן: (ט) מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים: (י) והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל: (יא) ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן: (יב) מיכא רחוב חשביה: (יג) זכור שרביה שבניה: (יד) הודיה בני בנינו: (טו) ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני: (טז) בני עזגד בבי: (יז) אדניה בגוי עדין: (יח) אטר חזקיה עזור: (יט) הודיה חשם בצי: (כ) חריף ענתות נובי (כא) מגפיעש משלם חזיר: (כב) משיזבאל צדוק ידוע: (כג) פלטיה חנן עניה: (כד) הושע חנניה חשוב: (כה) הלוחש פלחא שובק: (כו) רחום חשבנה מעשיה: (כז) ואחיה חנן ענן: (כח) מלוך חרם בענה: (כט) ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין: (ל) מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו: (לא) ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו: (לב) ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד: (לג) והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו: (לד) ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו: (לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה: (לו) ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה: (לז) ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו: (לח) ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו: (לט) והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר: (מ) כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו:

נחמיה פרק-יא

(א) וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים: